On the Deduction of National Insurance Payments from the Victim's Damage Awards (in Hebrew)

Yoed Halbersberg, Hebrew University of Jerusalem

Abstract

In CA 1093/07 Bachar v. Fokmann [2009] (request for

additional hearing den'd, 2010) , the Israeli Supreme Court has formed a formula for calculating the deduction of NII payments from a tort victim's claim, when only some of the victim's impairment is causally linked to the tortious act in question. Overall, six Supreme Court Justices, in three cases, reviewed and affirmed this simple formula.

However, this formula is incorrect, as it contradicts some of the most basic tort premises, ignores the way impairment is calculated, and necessarily leads to the under-compensation of the victim, and to unjust enrichment of either the tortfeasor, the National Insurance Institute, or both.

This Article, therefore, calls for the adoption of a different formula that is both legally and arithmetically correct.

בפסק הדין בע"א 1093/07 בכר נ' פוקמן הבהיר בית המשפט העליון את דרך החישוב של שיעור ניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי, במצבים בהם רק חלק מהנכות הכוללת של הנפגע נגרם בתאונה נשוא התביעה. בדחותה את הבקשה לדיון נוסף בעניין זה (דנ"א 7454/09), קבעה נשיאת בית המשפט העליון כי נוסחת החישוב שהותוותה בערעור מתחייבת מהלכה קודמת, הלכת פרלה עמר, אך הוסיפה כי דרך חישוב זו גם נכונה לגופה.

את נוסחת החישוב שנקבעה על ידי בית המשפט קשה מאוד לקבל. היא אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות משפטיים כלליים של קשר סיבתי, ואינה עולה בקנה אחד עם העקרון הנזיקי הבסיסי של השבת המצב לקדמותו. בפרט, היא מתעלמת מהחישוב המשוקלל של הנכויות ומיטיבה את מצבו של המזיק, או של המוסד לביטוח לאומי, או של שניהם כאחד, על חשבון הרעת מצבו של הנפגע.

הערת פסיקה זו מציעה אפוא נוסחה אחרת, שהיא גם נכונה יותר אריתמטית וגם מגלמת היטב את העקרונות הנזיקיים. הנוסחה המוצעת מאזנת באופן ראוי בין מרכיבי משולש היחסים המורכב מהמזיק, הניזוק והמוסד לביטוח לאומי. בנוסף לכך, ניתנת הנוסחה המוצעת ליישוב עם הלכת פרלה עמר, ועל כן היא חסינה מפני החשש שעמד בבסיסה של דחיית העתירה לקיום דיון נוסף. הזדמנות מצוינת לתיקון הפסיקה מצויה כעת על שולחנו של בית המשפט העליון בדיון ברע"א 1459/10, ומן הראוי שהזדמנות זו תנוצל.

א. מבוא. ב. על ניכוי גימלאות המוסד לביטוח לאומי בתביעות בגין נזקי גוף. ג. פסק הדין בע"א 1093/07 והעתירה לדיון נוסף בדנ"א 7454/09. ד. ביקורת על פסקי הדין והצעת נוסחה חלופית. ה. סיכום. ו. נספח מתימטי.